העשור השלישי של המאה ה-21 נמצא בסימן חזרתה של המדינה לקדמת הבמה. מגפת הקורונה האיצה תהליכים דה-גלובליזציוניים שהחלו עם הברקזיט ועלייתו של טראמפ לנשיאות; המלחמה באוקראינה והאירועים בישראל חשפו את עוצמתם ההרסנית של סיכונים פוליטיים לעסקים; וחברות רב-לאומיות מצמצמות את מורכבות שרשראות האספקה שלהן ומתכנסות בחזרה למדינות המוצא. השיקול הגאופוליטי הפך מגורם רקע למשתנה מרכזי בכל החלטה עסקית בין-לאומית. הסדר הגלובלי עובר תמורה מכרעת: כלים כלכליים כגון סחר, טכנולוגיה, מימון, שרשראות אספקה ומינרלים קריטיים מגויסים במידה הולכת וגוברת כאמצעי כוח גאופוליטי. מיזוג זה של כלכלה ואסטרטגיה — הידוע כגאו-כלכלה מעצב מחדש את מערכי היחסים הגלובליים, את דפוסי התחרות ואת מנגנוני שיתוף הפעולה הבין-לאומי.

בעולם שבו שיקולי זהות פוליטית גוברים לעתים על שיקולי ערך כלכלי והגבולות בין המדינה למגזר הפרטי מיטשטשים, המחקר הכלכלי-פוליטי הפך לכלי תומך-החלטות קריטי עבור כל ארגון הפועל בזירה הבין-לאומית. מחסימת השקעות זרות ישירות ועד סנקציות בין-לאומיות, מניעת שירותים דיגיטליים וסיכונים גאופוליטיים מתפתחים, כל עסק, קטן או גדול, חשוף לתנודות המערכת הגלובלית ונדרש לנווט בתוכה בחוכמה.

שיקמונה מתמחה בייעוץ בתחום הכלכלה הפוליטית הבין-לאומית ובניתוח סיכונים גאו-כלכליים, תחום קריטי לכל ארגון המבקש לפעול, לצמוח ולהתמודד בהצלחה בסביבה הגלובלית המשתנה.