צינורות נפט יבשתיים מאזור המפרץ הפרסי — חלופה לשיט דרך מיצר הורמוז
לכאורה, חסימת מיצר הורמוז תחסום לחלוטין את יציאת הנפט ממדינות המפרץ. ואולם בפועל, מאזור המפרץ יוצאים שלושה צינורות נפט יבשתיים העוקפים את המיצר ומספקים נתיבי ייצוא חלופיים, אם כי בעלי עלות גבוהה יותר ובמיוחד קיבולת מוגבלת בהשוואה להובלה הימית.
- צינור כירכוכ–ג'ייהאן (Kirkuk–Ceyhan Oil Pipeline): הצינור מוביל נפט גולמי מאזור כירכוכ שבצפון עיראק דרך טורקיה אל חוף צפון-מזרח הים התיכון. קיבולתו המדויקת אינה ידועה בוודאות, נוכח תקלות טכניות מצטברות ותפעול חלקי, אולם הערכות מדברות על מאות אלפי חביות בודדות ליום. יש לציין כי הצינור רלוונטי לייצוא הנפט העיראקי בלבד ואינו מהווה מסלול עקיפה לייצואן של שאר מדינות המפרץ.
- צינור האמירויות (Habshan–Fujairah Oil Pipeline): צינור זה מוביל נפט מחבל חבשאן אל נמל פוג'יירה, המשמש כמוצא ימי של איחוד האמירויות מחוץ לתחום מיצר הורמוז, בקיבולת של כ-1.5 מיליון חביות ליום. ראוי להדגיש כי כלי שיט שעגנו מול נמל פוג'יירה הותקפו לאחרונה על ידי איראן, ועל כן הנמל וסביבתו נמצאים בטווח האש האיראני.
- צינור מזרח–מערב בערב הסעודית (East–West Crude Oil Pipeline / Petroline): צינור זה הוא הגדול בעולם, בעל קיבולת של 5–7 מיליון חביות ליום. הצינור מחבר את שדות הנפט שבמזרח ערב הסעודית אל הטרמינל הימי בעיר ינבו שעל חוף ים סוף, ובכך מאפשר ייצוא נפט ללא מעבר דרך הורמוז. עם זאת, לנפט המגיע לינבו קיימים שני מסלולי המשך, שלכל אחד מהם מגבלות משלו:
א. מסלול דרומי: המשך דרך מיצר באב אל-מנדב, שהוא נתיב בעייתי הנמצא תחת שליטה חות'ית הפועלים בתיאום עם איראן.
ב. מסלול צפוני: המשך דרך תעלת סואץ, צינור SUMED, ובמקרה הצורך אף דרך קצא"א, המאפשרים הגעת הנפט לים התיכון.
הקיבולת התיאורטית המצרפית של שלושת הצינורות עומדת על פחות מ-9 מיליון חביות ליום, כאשר חלק ממנה נועד לנפט עיראקי בלבד. לשם השוואה, ההערכה גורסת כי בטרם הסגר הימי האיראני עברו דרך מיצר הורמוז כ-20 מיליון חביות ליום. על כן, קיבולת הצנרת היבשתית שנסקרה לעיל מהווה כ-40% בלבד מהקיבולת הימית הרגילה. יתרה מכך, בהתבסס על הנתונים הזמינים ניתן להעריך כי ערב הסגר הימי פעלו הצינורות בכ-70%–80% מקיבולתם, כך שהתוספת האפשרית בקיבולת אינה מגיעה לסך הנומינלי.
לאור האמור, ניתן להעריך בזהירות כי המחסור היומי בקיבולת הובלה נע סביב 15 מיליון חביות ויותר, נפח שיידרש לאספקה ממקורות חלופיים, כגון שחרור מלאים אסטרטגיים, הגברת קצב ההפקה ממדינות חוץ-מפרציות, וסידורי סחר חירום.