מלחמת הסחר החדשה אינו רק בין ארה"ב וסין
המאבק הכלכלי העולמי סביב היצוא הסיני עולה מדרגה, אך הפעם הדרמה האמיתית אינה מתרחשת בוושינגטון או בבריסל, אלא דווקא בשווקים
המאבק הכלכלי העולמי סביב היצוא הסיני עולה מדרגה, אך הפעם הדרמה האמיתית אינה מתרחשת בוושינגטון או בבריסל, אלא דווקא בשווקים
במשך עשורים התבססה התפיסה המערבית על ההנחה שאינטגרציה כלכלית גלובלית תוביל לריסון מתיחויות גיאופוליטיות. אולם המציאות בשטח מציגה מגמה הפוכה,
חלק מהפרשנים הכלכליים סבורים שהגלובליזציה גוססת. מלחמות, שיבושים בנתיבי השיט, מלחמת מכסים ומרוץ טכנולוגי בין המעצמות נותנים תחושה שהעולם שינה
בשקט בשקט, הרחק מהעין הציבורית, ה'מעבר הצפוני' שרוסיה וסין מטפחות באוקיינוס הקרח הצפוני הופך מאזור מעבר ימי מקוצר לזירה שמשנה
עידן ה"מחיר והאיכות" כקובעים הבלעדיים של שרשרת האספקה העולמית מתחיל לפנות את מקומו למציאות חדשה שבה גאופוליטיקה ואמון בין ממשלות
ארגון האו"ם למסחר ופיתוח UNCTAD פרסם את הדוח העולמי להשקעות זרות ישירות (FDI) לשנת 2026. המסקנה העיקרית? הנוף הגאו-כלכלי הגלובלי
בזמן שכולנו מדברים על מלחמות סחר ועל חשיבותן האסטרטגית של השקעות ישירות (FDI) שבהן משקיעים זרים רוכשים שליטה ישירה בחברות
במשך עשרות שנים, הסדר הכלכלי העולמי נשען על הנחת יסוד אחת: פתרון בעיות גלובליות דורש מוסדות גלובליים. ארגונים כמו האו"ם,
האם הדולר יאבד את מעמדו כמטבע הבין לאומי המוביל והמרכזי בעולם, ואיתו ארה"ב תאבד מנוף גאואסטרטגי? אני שומע את התחזית
לפני כמעט שני עשורים, ב-2008, כתב ויליאם ברנשטיין בספרו A Splendid Exchange על שבעה מסלולים ימיים שדרכם זורם 80% מהסחר