הסביבה הגלובלית – דעיכתה של הגלובליזציה והלאמת שרשראות האספקה

'רוח הזמן' (צַייְטְגַייְסְט מגרמנית Zeitgeist) של דור שלם שארכה כשלושים שנה מנפילת ברית המועצות בסוף שנות ה־80 של המאה ה־20 ועד פרוץ מגפת הקורונה ב־2020, אופיינה בפתיחות, תנועה חופשית של בני אדם ורעיונות ובקיצור – גלובליזציה שהיא תהליך של התחזקות וחיבור בין כלכלות, חברות ותרבויות ברחבי העולם, המוביל ליחסי תלות הדדית גוברים. המסחר הבין־לאומי פרח בזמן הגלובליזציה; תהליך 'ההתמחות' כיוון את הייצור למקומות היעילים ביותר (והזולים ביותר) בעולם, ומאתרי ייצור אלו זרם המסחר לכל רחבי הגלובוס. מאפיין נוסף של מסחר זה היה ה'ניטרליות' של האמצעים שבהם הוא הובל. חלק ניכר מהטרמינלים למכולות בעולם מופעל בידי זכיינים בין־לאומיים – יותר מ־80% מהסחר העולמי מובל באוניות המניפות דגלי נוחות. למעט מקרים בודדים של יצוא צבאי או סחר הקשור למדינות אויב, הרי שלאיש לא היה אכפת היכן מיוצרת הסחורה וכיצד היא מובלת. שרשראות האספקה היו 'שקופות' ללקוח הסופי, והעיסוק בהן היה נחלת אנשי המקצוע בלבד.

נראה כי בעשור האחרון החל להשתנות המצב בעולם, וניתן לציין לפחות שמונה מגמות, התפתחויות ואבני דרך מרכזיות המשלבות אירועים חיצוניים (אקסוגניים), שינוי תפיסה פוליטית-כלכלית, אירועים גאו־אסטרטגיים משמעותיים כאשר כל אלו משולבים בהשפעות ניכרות על שרשראות האספקה (להמשך הקריאה)