ספרות אקדמית ופופולרית ענפה עוסקת בעלייתן ושקיעתן של אומות, אימפריות וציוויליזציות. אנחנו מתפתים להעניק מחזוריות לתהליך כזה בדומה לצמיחתו וקמילתו של אדם אבל, כמו בכל תחום בחיים, הדברים לא כל כך ברורים וחדים.

מקובל להגדיר תור זהב כתקופה של פריחה צבאית, תרבותית, פוליטית וכלכלית. פרמטרים אלו אינם בסדר אקראי. צבאית– הדברים ברורים, כוח צבאי חזק המגן על האומה, מקרין כוח לסביבתו ומאפשר את שאר ההתפתחות החברתית, התרבותית והכלכלית. תרבותית– הגדרת פיתוח תרבותי הינה חמקמקה. ביחסים בין לאומיים מגדירים זאת כ'כוח רך', סט של ערכים אטרקטיביים. הגדרה אחרת נוגעת בבסיס הערכים והמוסדות של החברה (מוסדות במובן היחב"לי ולא מוסדות בפועל). בסדרה של ה-BBC בשם 'ציוויליזציה' נוטים לבחון דווקא יצירות פיזיות כגון בניה מונומנטלית ואומנות במובנה הקלאסי. פוליטית – היות האומה הגמון או השפעה על ההגמון. כלכלה – שגשוג חומרי. בדר"כ במשק חופשי יחסית, כלכלה משגשגת תהיה תוצר של שלושת הגורמים האחרונים. מאפיין נוסף הוא שבדרך כלל רואים את תור הזהב רק בדיעבד, בראייה היסטורית השוואתית. בזמן אמת הרי שהפוליטיקה הקטנה וחיי היום יום מכסים על התמונה הגדולה.

בשלושת הדורות האחרונים בישראל הייתה לנו הזכות לחיות ב'תור הזהב' של העם היהודי – לא פחות! מעולם בכל שלושת אלפי שנות קיומו של העם לא נהנינו מפריחה כזו של כל ארבעת הרכיבים הללו יחד.

צבאית זה ברור, יש לנו צבא חזק, מהחזקים באזורנו שעמד במבחנים קשים. גם לשלמה המלך היה צבא חזק אבל מאז ימי התנ"ך צבא ומלחמה לא היו עיסוק יהודי נפוץ. תרבותית, התרבות היהודית נהנתה מפריחה כמעט חסרת תקדים בדורות האחרונים, פרסי נובל רבים, אקדמיה מובילה, יוצרים יהודיים מוודי אלן ועד מדונה (אסתר בשבילך) ועוד. פוליטית, עד השנים האחרונות הייתה תמיכה בישראל קונצנזוס בשתי המפלגות בארה"ב (וגם בבריטניה, אוסטרליה ועוד). מאד ימי אסתר המלכה ומורדכי שנהנו מגישה חופשית להגמון הפרסי לא היה כדבר הזה. כלכלית, התמ"ג הישראלי מטפס באופן עקבי ואנו בין המדינות המובילות בעולם. הצמיחה בישראל מאז 1948 הינה מהגבוהות בעולם (ככל הנראה הגבוהה בעולם). לא אומת הסטארט-אפ כי אם אומה שהיא סטארט-אפ.

מחקרים היסטוריים שניסו להתחקות אחר 'תורות זהב' במדינות אחרות מניבים רשימה ארוכה של תקופות כאלו מהם אני מוצא רלוונטי לנו ביותר את תור הזהב ההולנדי שהחל בסוף המאה ה-16 וארך כ-80 שנה. הולנד היא מדינה קטנה, אפילו קטנטנה ביחס לאימפריות מולן התחרתה כגון אנגליה, צרפת או ספרד. אבל פתיחות, מסחר ומדע הביאו אותה לקדמת הבמה העולמית למשך של כמעט מאה שלמה. אלו בדיוק אותם הדברים שהביאו אותנו לשגשוג אבל כל זה מתהפך ב-7.10. צה"ל עדין חזק מאד וכלכלית אנחנו עוד על הסוס אבל פוליטית ותרבותית נראה שהחל תהליך נסיגה.

חשוב לי מאד להדגיש כי איני מביא את הדברים כביקורת פוליטית, כי אם כעובדות היסטוריות כמו שהן. מלימוד ההיסטוריה ניתן לראות שאומות אדירות שקעו לאבק (המונגולים ששלטו על חצי עולם הם דוגמא קיצונית). מדינות שנלחמו זו בזו עד מוות נמצאות אחרי כמה עשרות שנים בברית גורל משותפת (אנגליה וצרפת, אנגליה וספרד, גרמניה מול כל אירופה). ההיסטוריה מראה כי ה'גלגל מסתובב', שום דבר אינו קבוע לעד, ברית המערב נסדקת ובריתות חדשות נרקמות. חלק משמעותי ממדינות המערב הינן כיום ממש עוינות את ישראל ואת היהודים. חזית תרבותית ופוליטית זו הינה ההתחלה של תהליך שיסתיים להערכתי תוך מספר שנים אף בניתוק קשרים דיפלומטיים של ישראל עם חלקן.

בראיה הסטרית רחבה כזו, השנתיים האחרונות הן לא פחות מסופו של עידן ותחילת תקופה חדשה בהיסטוריה של העם היהודי ולא רק תקופת משבר. נקווה שאנו ומנהיגנו נתעלה לגודל המעמד.