הסחר העולמי שבר שיאים בשנת 2025, לראשונה בהיסטוריה עלה היקפו על 35 טריליון דולר, עלייה של 7% לעומת השנה הקודמת. אך האם מגמה זו תמשיך גם ב-2026? התשובה היא בערך "it’s complicated".
הסחר העולמי נמצא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, האטה כלכלית, פרוטקציוניזם גובר, מהפכה דיגיטלית ולחצי סביבה ואקלים, כולם משנים את מפת הסחר הגלובלי. להלן כמה מגמות בסחר העולמי שניתן לצפות להן בשנה הקרובה:

האטה בצמיחה הכלכלית לא כולם ייפגעו באותה מידה
הצמיחה הכלכלית העולמית צפויה להאט ל-2.6% בלבד בשנת 2026. ארצות הברית תצמח בכ-1.5%, בעוד סין תאט ל-4.6% גם אירופה אינה צפויה לצמוח הרבה מעל לצמיחת האוכלוסייה. ההאטה פוגעת בעיקר בכלכלות המתפתחות, אלה המסתמכות על יצוא אינטנסיבי ועל גישה לשוקי ההון הבינלאומיים. מדינות אלה יצטרכו לגוון את שותפויות הסחר שלהן.

כללי הסחר הגלובלי בצומת דרכים
ועידת ה-WTO ה-14 תתקיים בקמרון, על רקע מתחים גאו-פוליטיים חריפים ועלייה בשימוש בצעדי מדיניות סחר חד-צדדיים. נראה כי מדובר בוועידה קריטית במיוחד. מדינות מתפתחות רבות תובעות לשקם את מנגנון יישוב הסכסוכים, לשמר את היתרון המוקנות להן במסגרת כללי הסחר, ולקדם שיחות בתחומי החקלאות, הדיג, הסחר הדיגיטלי וקידום ההשקעות. הקשר בין סחר לאקלים אף הוא צפוי לתפוס מקום מרכזי בדיונים, ותוצאות הוועידה יקבעו אם הכללים הגלובליים יסתגלו למציאות המשתנה, או שהמערכת תמשיך בהתפצלותה – תהליך שמשמעותו בטווח הבינוני קריסת הסדר הכלכלי- מסחרי הקיים המבוסס על עקרונות ה-WTO.

עלייה חדה בשימוש בתעריפי מכס ככלי פוליטי חדש
ב-2025 עלו תעריפי המכס העולמיים בחדות, בעיקר בתחום הייצור. תעריפי הרכב והתחבורה כמעט שולשו, מ-2.9% ל-7.3%. תחומי המכונות, המתכות הבסיסיות ותעשיות נוספות חוו עליות דומות. תעריפים אלה מוצגים לעיתים קרובות ככלים כלכליים "תעריפי הגנה" או "אמצעים אסטרטגיים" אך השפעתם על השוק היא מיידית: ייקור מוצרים, עיכוב השקעות ופגיעה בעיקר בכלכלות הקטנות, שאין להן את כוח המיקוח של המעצמות.
מאז 2020 הוכנסו כ-18,000 צעדים מגבילים על סחר ברחבי העולם. משמעות הדבר כי באופן מצטבר, כל מדינות העולם, הטילו 18,000 תקנות, חוקים, הגבלות, נהלים הפוגעים בזרימת הסחר! תקנות טכניות ותקנים סניטריים משפיעים כיום על כשני שלישים מהסחר העולמי. המגמה מגיעה ממספר כיוונים: מדיניות ביטחון לאומי ותעשייתי (הקשורה לשרשראות האספקה להלן), מיסים ירוקים, תקנות סביבתיות ותקני בריאות ועבודה. כל אלה נועדו לעיתים קרובות לשרת מטרות לגיטימיות, אך השפעתם המצטבר מקשה על התפתחות הסחר.

שרשרות אספקה משתנות, לא רק יעילות, אלא גם ביטחון
כ-65% מהסחר העולמי מתרחש בתוך שרשרות ערך גלובליות, והן עוברות כיום שינוי מבני עמוק. הסיכונים הגאואסטרטגיים דוחפים חברות לגוון את ספקיהן, לקצר את שרשרות הייצור ולהעדיף ייצור הקרוב לשוק הסופי. הסיבות ברורות: סיכון גאו-פוליטי גבוה, מדיניות תעשייתית לאומנית ומשבר הקורונה לימדו את כולם שתלות-יתר בספק יחיד היא סיכון כלכלי ממשי. המדינות שיצליחו למשוך השקעות יהיו אלה המציעות תשתית איכותית, כוח אדם מיומן ומסגרת רגולטורית יציבה.

שירותים דיגיטליים, מנוע הצמיחה, אך לא לכולם
מסחר בשירותים (לעומת מסחר בסחורות) מהווה כיום 27% מהסחר העולמי. סחר השירותים צמח ב-9% ב-2025, קצב מהיר בהרבה מזה של הסחר בסחורות. מתוך סחר השירותים, 56% מהווים שירותים המיוצאים בדרכים דיגיטליות. ברם, פוטנציאל זה אינו מתחלק בשווה: במדינות מפותחות, כ-61% מיצוא השירותים הוא דיגיטלי, בעוד שבמדינות הפחות מפותחות, 16% בלבד. הפער הדיגיטלי הוא סוגיה לא רק טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית מהמעלה הראשונה. סגירתו מחייבת השקעות בתשתיות, בחינוך ובמסגרות רגולטוריות תומכות.