תחזית ומגמות לסחר הבין לאומי בשנת 2026

הסחר העולמי שבר שיאים בשנת 2025, לראשונה בהיסטוריה עלה היקפו על 35 טריליון דולר, עלייה של 7% לעומת השנה הקודמת. אך האם מגמה זו תמשיך גם ב-2026? התשובה היא בערך "it’s complicated".
הסחר העולמי נמצא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, האטה כלכלית, פרוטקציוניזם גובר, מהפכה דיגיטלית ולחצי סביבה ואקלים, כולם משנים את מפת הסחר הגלובלי. להלן כמה מגמות בסחר העולמי שניתן לצפות להן בשנה הקרובה:

האטה בצמיחה הכלכלית לא כולם ייפגעו באותה מידה
הצמיחה הכלכלית העולמית צפויה להאט ל-2.6% בלבד בשנת 2026. ארצות הברית תצמח בכ-1.5%, בעוד סין תאט ל-4.6% גם אירופה אינה צפויה לצמוח הרבה מעל לצמיחת האוכלוסייה. ההאטה פוגעת בעיקר בכלכלות המתפתחות, אלה המסתמכות על יצוא אינטנסיבי ועל גישה לשוקי ההון הבינלאומיים. מדינות אלה יצטרכו לגוון את שותפויות הסחר שלהן.

כללי הסחר הגלובלי בצומת דרכים
ועידת ה-WTO ה-14 תתקיים בקמרון, על רקע מתחים גאו-פוליטיים חריפים ועלייה בשימוש בצעדי מדיניות סחר חד-צדדיים. נראה כי מדובר בוועידה קריטית במיוחד. מדינות מתפתחות רבות תובעות לשקם את מנגנון יישוב הסכסוכים, לשמר את היתרון המוקנות להן במסגרת כללי הסחר, ולקדם שיחות בתחומי החקלאות, הדיג, הסחר הדיגיטלי וקידום ההשקעות. הקשר בין סחר לאקלים אף הוא צפוי לתפוס מקום מרכזי בדיונים, ותוצאות הוועידה יקבעו אם הכללים הגלובליים יסתגלו למציאות המשתנה, או שהמערכת תמשיך בהתפצלותה – תהליך שמשמעותו בטווח הבינוני קריסת הסדר הכלכלי- מסחרי הקיים המבוסס על עקרונות ה-WTO.

עלייה חדה בשימוש בתעריפי מכס ככלי פוליטי חדש
ב-2025 עלו תעריפי המכס העולמיים בחדות, בעיקר בתחום הייצור. תעריפי הרכב והתחבורה כמעט שולשו, מ-2.9% ל-7.3%. תחומי המכונות, המתכות הבסיסיות ותעשיות נוספות חוו עליות דומות. תעריפים אלה מוצגים לעיתים קרובות ככלים כלכליים "תעריפי הגנה" או "אמצעים אסטרטגיים" אך השפעתם על השוק היא מיידית: ייקור מוצרים, עיכוב השקעות ופגיעה בעיקר בכלכלות הקטנות, שאין להן את כוח המיקוח של המעצמות.
מאז 2020 הוכנסו כ-18,000 צעדים מגבילים על סחר ברחבי העולם. משמעות הדבר כי באופן מצטבר, כל מדינות העולם, הטילו 18,000 תקנות, חוקים, הגבלות, נהלים הפוגעים בזרימת הסחר! תקנות טכניות ותקנים סניטריים משפיעים כיום על כשני שלישים מהסחר העולמי. המגמה מגיעה ממספר כיוונים: מדיניות ביטחון לאומי ותעשייתי (הקשורה לשרשראות האספקה להלן), מיסים ירוקים, תקנות סביבתיות ותקני בריאות ועבודה. כל אלה נועדו לעיתים קרובות לשרת מטרות לגיטימיות, אך השפעתם המצטבר מקשה על התפתחות הסחר.

שרשרות אספקה משתנות, לא רק יעילות, אלא גם ביטחון
כ-65% מהסחר העולמי מתרחש בתוך שרשרות ערך גלובליות, והן עוברות כיום שינוי מבני עמוק. הסיכונים הגאואסטרטגיים דוחפים חברות לגוון את ספקיהן, לקצר את שרשרות הייצור ולהעדיף ייצור הקרוב לשוק הסופי. הסיבות ברורות: סיכון גאו-פוליטי גבוה, מדיניות תעשייתית לאומנית ומשבר הקורונה לימדו את כולם שתלות-יתר בספק יחיד היא סיכון כלכלי ממשי. המדינות שיצליחו למשוך השקעות יהיו אלה המציעות תשתית איכותית, כוח אדם מיומן ומסגרת רגולטורית יציבה.

שירותים דיגיטליים, מנוע הצמיחה, אך לא לכולם
מסחר בשירותים (לעומת מסחר בסחורות) מהווה כיום 27% מהסחר העולמי. סחר השירותים צמח ב-9% ב-2025, קצב מהיר בהרבה מזה של הסחר בסחורות. מתוך סחר השירותים, 56% מהווים שירותים המיוצאים בדרכים דיגיטליות. ברם, פוטנציאל זה אינו מתחלק בשווה: במדינות מפותחות, כ-61% מיצוא השירותים הוא דיגיטלי, בעוד שבמדינות הפחות מפותחות, 16% בלבד. הפער הדיגיטלי הוא סוגיה לא רק טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית מהמעלה הראשונה. סגירתו מחייבת השקעות בתשתיות, בחינוך ובמסגרות רגולטוריות תומכות.

סחר "דרום-דרום" בעלייה, עולם (שאולי) מסתדר ללא "הצפון"
"הדרום הגלובלי" הוא שם לעולם המתפתח הנמצא רובו בהמיספרה הדרומית של כדור הארץ. הסחר בין מדינות מתפתחות זינק מ-0.5 טריליון דולר ב-1995 לכ-6.8 טריליון ב-2025. כיום, 57% מיצוא המדינות המתפתחות מגיע למדינות מתפתחות אחרות, לעומת 38% בלבד לפני שלושה עשורים. אסיה מובילה את המגמה, בעיקר באמצעות שרשרות ערך אזוריות במזרח ובדרום-מזרח היבשת. גם אפריקה מרחיבה את שיתוף הפעולה הפנים-יבשתי שלה, עם יותר ממחצית מיצוא היבשת המגיע לשותפות מתפתחות. ככל שהצמיחה נחלשת במדינות המפותחות, שוקי הדרום הופכים אטרקטיביים יותר.

הסחר העולמי בחלוקה לסחר בין מדינות מתפתחות (דרום-דרום) לבין מדינות מתפתחות עם מדינות מפותחות (דרום-צפון)

סחר ירוק: כשהאקלים פוגש את הכלכלה
"סחר ירוק" חדל להיות שיחה תיאורטית, הוא יוצא לפועל. 113 מדינות חיזקו את מחויבויותיהן האקלימיות, ומנגנון ה-CBAM האירופאי (מס גבול פחמן) ייכנס לתוקף ב-2026. שוק הטכנולוגיות לאנרגיה נקייה צפוי להגיע ל-640 מיליארד דולר בשנה עד 2030. למדינות מתפתחות נפתחת הזדמנות להשתלב בשרשרות ערך ירוקות, אך גם מתהווה סיכון: תקנות סביבתיות מחמירות עלולות להפוך לחסם כניסה לשוקים המפותחים.

מינרלים קריטיים, מחירים יורדים, סיכונים נשארים
ליתיום, קובלט וניקל שלוש אבני היסוד של מהפכת הרכב החשמלי, ירדו בין 18% ל-39% ממחירי השיא שנרשמו ב-2021–2022. הירידה נבעה מעודף היצע, האטה בביקוש לסוללות ושיפורים טכנולוגיים המפחיתים את כמות המינרלים הנדרשת (באופן יחסי ליחידת מוצר). אולם הסיכון בשווקים אלו טרם חלף: קונגו הגבילה את יצוא הקובלט, סין הטילה מגבלות על יצוא מינרלים נדירים, ומדינות ברחבי העולם אוגרות מלאים. כל אלה מסכנים את שרשרת האספקה לטכנולוגיות אנרגיה נקייה.

ביטחון תזונתי
מוצרי מזון וחקלאות מהווים כשליש מיצוא הסחורות העולמי, ומדינות מתפתחות רבות תלויות ביבוא כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של אוכלוסייתן. ב-2025 זינקו מחירי הדשנים בחדות ונותרו גבוהים, מה שמייקר את עלויות הייצור החקלאי ברחבי העולם. אירועי קיצון אקלימיים, סכסוכים אלימים ומגבלות יצוא ממשיכים לשבש שרשרות אספקה. הפגיעות של מדינות עניות, שאין ברשותן יתרות מטבע-חוץ מספיקות ואין להן גמישות ניהולית מספקת, גבוהה במיוחד.

 לסיכום מדינות שיידעו לשלב את עצמן בשרשרות ערך ירוקות, בסחר הדיגיטלי ובצמיחת הדרום-דרום עשויות לצמוח גם בסביבה מאתגרת זו. הנתונים ברורים: חוקי המשחק הכלכלי הגלובלי נכתבים מחדש ואלה שיבינו ויישמו את הכללים החדשים מהר יותר, הם שיקבעו את כלכלת העשור הקרוב.