בזמן שכולנו מדברים על מלחמות סחר ועל חשיבותן האסטרטגית של השקעות ישירות (FDI) שבהן משקיעים זרים רוכשים שליטה ישירה בחברות ובנכסים ריאליים,  ישנו שחקן ענק ופסיבי יותר שזוכה להתעלמות: השקעות פיננסיות בין לאומיות (Portfolio Investments). בניגוד ל-FDI שמתאפיין במעורבות עסקית ישירה, השקעות פיננסיות עוסקות ברכישת ניירות ערך (מניות ואג"ח) מרחוק, לרוב כמניה או חוב ציבורי, מבלי קשר ישיר לניהול החברה עצמה.

וכאן מסתבר טמונה דרמה אמיתית, בעוד שהיקפי ההשקעות הישירות בעולם עומדים על כ-43.6 טריליון דולר, שוק ההשקעות הפיננסיות הבינלאומיות כבר מטפס לכ-89 טריליון דולר. העושר העצום הזה שמנוהל במרכזים פיננסים בין לאומיים בודדים הפך מנכס כלכלי שקט לכלי נשק גיאופוליטי פוטנציאלי.

הנה כמה מגמות עומק שכל איש פיננסים ומקרו-כלכלה חייב להכיר:

ה-CSDs כבר לא ניטרליים

מרכזי פיקדון לניירות ערך (CSDs) כמו Euroclear בבלגיה ו-Clearstream בלוקסמבורג המהווים את מרכזי הסליקה המרכזיים להשקעות פיננסיות באירופה נתפסו בעבר כ"צנרת פיננסית" טכנית וניטרלית לחלוטין. לאחרונה הקפאת הנכסים של הבנק המרכזי של רוסיה ושל מספר אוליגרכים רוסים הוכיחה סופית כי תשתיות משמורת הון הן כלי מרכזי באכיפת סנקציות ובניהול מאבקים גיאופוליטיים.