ארגון Brand Finance מפרסם מדי שנה את מדד הכוח הרך של מדינות. העולם מעריך את ישראל בשנת 2025 כמדינה האחרונה בעולם מבחינת תרומתה לקהילה הבין לאומית! נתחיל בדיסקליימר: קודם כל הפוסט הזה אינו ביקורת פוליטית כי אם שיקוף מצב. שנית – מדדים השוואתיים בין לאומיים מורכבים כמו מדד זה, הבנוי מ-48 תתי מדדים המקובצים ל-14 […]

בוועידת G20 שהתקיימה בניו-דלהי הודו בספטמבר 2023 הוכרז פרויקט שאפתני לחיבור במסדרון כלכלי את הודו ואירופה דרך המזרח התיכון: India – Middle East – Europe Economic Corridor (IMEEC). הפרויקט משלב אלמנטים של השקעה ישירה בתשתיות פיזיות על פני שלושה מגזרים מרכזיים: תחבורה, אנרגיה ותקשורת, ובנוסף יחייב אינטגרציה רבה בין המדינות לאורך הפרויקט בתחום הרגולציה הקשורה […]

הסביבה הגלובלית – דעיכתה של הגלובליזציה והלאמת שרשראות האספקה 'רוח הזמן' (צַייְטְגַייְסְט מגרמנית Zeitgeist) של דור שלם שארכה כשלושים שנה מנפילת ברית המועצות בסוף שנות ה־80 של המאה ה־20 ועד פרוץ מגפת הקורונה ב־2020, אופיינה בפתיחות, תנועה חופשית של בני אדם ורעיונות ובקיצור – גלובליזציה שהיא תהליך של התחזקות וחיבור בין כלכלות, חברות ותרבויות ברחבי […]

מאמר אקדמי בכתב העת Journal of Contemporary China הבוחן כיצד מדינות מערביות קטנות מגיבות להשקעות סיניות בתשתיות רגישות, תוך התמקדות בנמלי פיראוס ביון ונמל המפרץ בישראל. המאמר מנתח את המתח בין יתרונות כלכליים לחששות ביטחוניים, ובוחנים את משקלם היחסי של גורמים פנימיים וחיצוניים בעיצוב מדיניות המדינות הקטנות. בשני המקרים, יוון וישראל קיבלו בהתחלה בברכה את […]

ספרות אקדמית ופופולרית ענפה עוסקת בעלייתן ושקיעתן של אומות, אימפריות וציוויליזציות. אנחנו מתפתים להעניק מחזוריות לתהליך כזה בדומה לצמיחתו וקמילתו של אדם אבל, כמו בכל תחום בחיים, הדברים לא כל כך ברורים וחדים. מקובל להגדיר תור זהב כתקופה של פריחה צבאית, תרבותית, פוליטית וכלכלית. פרמטרים אלו אינם בסדר אקראי. צבאית– הדברים ברורים, כוח צבאי חזק […]

הספנות היא המגזר הגלובלי ביותר בעולם. בדרך כלל אין קשר בין לאום בעלי האוניה, לאום רישום האוניה (דגל), יעד ההפלגה או מקום יצור הסחורה שהיא משנעת. בעוד שחלק מהאוניות רשומות במרשם האוניות במדינת הלאום של בעלי האוניות הרי שלמעלה מ-70% מהצי העולמי (במונחי DWT) מנוהל תחת דגלי נוחות, כאשר פנמה, ליבריה ואיי מרשל מהווים כ-46% […]

הגאות הסינית – גורמים מסבירים להשקעות הסיניות בנמלי ים לקריאת המאמר המלא

(כשל) פריון העבודה בישראל? עבור מרבית העובדים במשק, העובדה כי פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית בוודאי מתקבל באופן מפתיע. הניסיון של רובנו בשוק העבודה הפרטי הינו בדרך כלל הפוך מדרוג זה. ישראלים עובדים שעות רבות יותר יחסית לעובדים בעולם המערבי, בישראל שבוע העבודה ארוך יותר ומוענקים פחות ימי חופשה שנתית. כולנו מכירים את העובדים […]

סין מצריים ותעלת סואץ בראייה היסטורית, היחסים בין סין ומצרים הם יחסים טובים ופתוחים המושתתים על אינטרסים כלכליים ופוליטיים משותפים כמו גם על הערכה תרבותית הדדית עמוקה עקב היותן שתיים מארבע ציוויליזציות הנהר של העולם העתיק. מצרים נהנתה מתמיכת סין עוד בעת שלטונו של מאו דזה־ דונג, כחלק מתמיכת סין בגוש המדינות הבלתי מזדהות ופיתוח […]

יוזמת דרך המשי הימית של סין בשנת 2013 הכריזה ממשלת סין על תוכנית שאפתנית בשם 'דרך אחת חגורה אחת' שנקראה לאחר מכן BRI: Belt & Road Initiative היוזמה כוללת שורה ארוכה של פרויקטים עצומים בתחום התשתיות והתחבורה בשני נתיבים בין אירופה וסין. הנתיב היבשתי עובר דרך מדינות מרכז אסיה ומבוסס על הנתיב ההיסטורי של דרך […]

מדיניות ארה"ב במזרח הים התיכון (2018) נראה כי ממשלו החדש של הנשיא טראמפ טרם הספיק לגבש משנה סדורה בקשר למדיניות החוץ האמריקנית, והדבר ניכר גם במדיניותה במזרח הים התיכון כפי שבאה לידי ביטוי בין השאר בפעילות הצי האמריקני באזור. נראה כי התגובות האמריקניות הן אד-הוק, וכי המדיניות האמריקנית מובלת על ידי האירועים ומגיבה אליהם, ואינה […]

התפתחויות בנושא איים מלאכותיים בינואר 2018 התקבלה החלטת ממשלה נוספת על הקמת צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ובהשתתפות המנהלים הכלליים של מרבית משרדי הממשלה כדי "…להמליץ על מתקנים קיימים או כאלה שיש צורך בהקמתם ב-20 השנים הקרובות, ואשר יש פוטנציאל להעתקתם או להקמתם על גבי אי או איים מלאכותיים מול חופי […]

סקירת החלטת הממשלה בדבר פיקוח על השקעות זרות נכנסות לישראל ביום 30 באוקטובר 2019 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי את החלטה מס' ב/ 372 בנושא: "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות". ההחלטה על הקמת ועדת בחינה להשקעות זרות עומדת בשורה אחת עם קיומן של ועדות דומות במספר מדינות מערביות החברות הארגון […]

היבטים גאו-אסטרטגיים בתפעול הנמל הסיני בחיפה הקמתו והפעלתו של נמל 'המפרץ' החדש בחיפה עומדות במרכזו של דיון ציבורי בעל היבטים גאו-כלכליים וגאו-אסטרטגיים הכוללים. מצד אחד, מאבק בין-מעצמתי )ארה"ב וסין( על עליונות גלובלית, ומצד שני, היבטים של מדיניות ציבורית פנים-ישראלית המנסה לפתח את נמלי ישראל ולהתאימם למגמות הרווחות בתחום הספנות והנמלים בעולם, ולהגביר את יעילות הפעלתם […]

מסדרונות לוגיסטיים בין האוקיאנוס ההודי לים התיכון נתיב הסחר המרכזי בין אסיה ואירופה הוא כמובן תעלת סואץ. זהו אחד מנתיבי הסחר המשמעותיים ביותר בעולם. בתעלת סואץ עוברים כיום כ־ 13 אחוזים מהסחר העולמי. היעילות הגדולה של ההובלה הימית הופכת את הסחר דרך תעלת סואץ לאפשרות הכדאית ביותר בסחר למרחקים ארוכים – סין מזרח אסיה לאירופה. […]

כלכלה כחולה בישראל – הזדמנויות ואתגרים מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול […]

אירוע זיהום הים זפת בסערה 2021 החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את ישראל במשך שלושה ימים (16 – 18 פברואר 2021). הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על […]

שניים סינים עם נמל גדול בעולם הרב קוטבי הנוצר עם עליית סין ורוסיה מול מדיניות של בדלנות אמריקאית נראה כי החיכוכים בין המעצמות הם כלכליים ומסחריים ומתבססים על הקשרים ומנופי ההשפעה שבין הכלכלה והטכנולוגיה ובין שליטה פוליטית. נמלי הים הם תשתית לאומית קריטית עבור המדינה, ומדיניות פיתוח הנמלים צריכה לתת מענה לצרכים הכלכליים של המשק […]

חסימת האוניה Ever Given את תעלת סואץ ב־ 23 במארס 2021 נתקעה ספינת המכולות  Ever Given שעברה את תעלת סואץ מדרום לצפון בגדת התעלה כעשרה ק"מ צפונית לנמל סואץ. בעקבות העלייה על גדת התעלה נחסמה תנועת האוניות בתעלה לשני הכיוונים למשך שישה ימים כמעט. (לקריאת המאמר המלא).

חופש השייט הישראלי – החופש לסחור בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן […]

שינויים טכנולוגיים משבשים בתחום הספנות והנמלים תחומי הספנות וחלקים מענף הלוגיסטיקה הימית הקשורים אליה הם חלק ממגזר 'הכלכלה הכחולה', קרי פעילות כלכלית הקשורה לים. פיתוח טכנולוגיות ימיות תואר על ידי OECD כאחד מהגורמים המרכזיים בפיתוח כלכלה כחולה. בדוח מפורט שפורסם בשנת 2016 והצופה את התפתחות הכלכלה הכחולה עד שנת 2030 מציין הארגון שורה של טכנולוגיות […]

משבר הקורונה וסקטור הספנות – לקחים לישראל משבר הקורונה הוא משבר כלכלי ייחודי שנגרם עקב 'שוק' חיצוני הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. במרבית מדינות העולם נרשמו הפרעות ועיכובים ברמות שונות בתפקודה של השרשרת הלוגיסטית אולם ניתן לומר בהכללה כי השרשרת הלוגיסטית העולמית ובישראל הוכיחו עצמן כעמידות עד כה במשבר הנוכחי. באופן ספציפי לתחום הספנות, […]

שרשראות האספקה לישראל במלחמת חרבות ברזל ישראל נכנסה למלחמת 'חרבות ברזל' לאחר עשור של דעיכה מסוימת בתהליכי הגלובליזציה, ולאחר שנים של טלטלות במערכת המסחרית העולמית עקב משבר הקורונה ומשבר מלחמת רוסיה–אוקראינה, כמו גם ירידה ברכיב הסחר הבין־לאומי מהתמ"ג הישראלי. עם זאת, סחר ובעיקר יְְבוא בדרכי הים הוא צורך קיומי. לדוגמה, מדינת ישראל מייבאת מזון בהיקף […]

ניתוח גאו-כלכלי של התקפות החות'ים על הספנות הקשורה לישראל משנת 2014 מתחוללת בתימן מלחמת אזרחים, שבמהלכה השתלטו החות'ים על טריטוריה במדינה לרבות על עיר הנמל חודידה ) Hudaydah (. הם שולטים גם על מֵֵצר באב אל־מנדב – אחת מנקודות המשנק הימיות ) choke points ( המרכזיות בעולם. בנובמבר 2023 , לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', […]

מאמר אקדמי בכתב העת 'צבא, חברה וביטחון' של הוצאת מערכות. המאמר מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. (לינק למאמר המלא)

מפרוץ המלחמה בסוף פברואר 2022 ועד סוף יולי 2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מרוסיה ואוקראינה ( 12,175 עולים מאוקראינה, 18,891 מרוסיה). זהו גידול ניכר של 318%  לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 (לפני מגבלות התנועה שהוטלו עקב מגפת הקורונה). רוב העולים מאוקראינה הינן נשים (כ-63%). הפרש בין נשים עולה עוד יותר לכדי 73% נשים (והשאר גברים) […]

רוצים לדעת איך נראה המשבר התחבורתי בישראל בנתונים מספריים יבשים? הוא נראה ככה: (הנתונים בגרף מתוקננים לפי גידול באחוזים משנת 2000, ציר שמאלי) בעשרים השנה האחרונות (2000-2020) גדלה אוכלוסיית המדינה כמעט פי אחד וחצי. גם הנסועה (כמה קילומטר נוסע כל רכב) גדלה פי 1.5 חוץ משנת 2020 עקב הסגרים של משבר הקורונה. מנגד מספר הרכבים […]

האולימפיאדה הסתיימה ועת חשבון הנפש וחשבון המדליות הגיע. האמריקאים מובילים בטבלת המדליות הן במספר הכללי (113) והן במספר מדליות הזהב (39) ועקפו את הסינים להם  38 מדליות זהב "ורק" 88 מדליות בסה"כ. אבל לסינים כידוע יתרון מספרי קל, משהו בקטנה…רגע אבל להודו יש גם אוכלוסיית ענק אבל להם רק 7 מדליות בסה"כ ומתוכן רק זהב […]

נראה לי שאת הפוסט הזה ולדימיר פוטין ברוסיה, שי גיפינג בסין ויאנוש אדר בהונגריה מאד יאהבו! אחת מיסודות התפיסה הליברלית המערבית גורסת כי יש יחסי גומלין בין חופש כלכלי לחופש פוליטי ובהמשך הדרך יש קשר ישיר בין חופש כלכלי לשגשוג כלכלי. עקרונות אלו, המוסברים בספרו הידוע של מילטון פרידמן 'קפיטליזם וחירות', עומדים במרכזם של התפיסות הליבראליות […]

מספר תמונות "מהפקק" בתעלת סואץ שנוצר עקב חסימת התעלה על ידי האוניה Ever Given נכון ליום 29 במרץ 2021. בתמונה הראשונה האוניה אוור-גרין תקועה באזור המסומן בעיגול אדום. מאות אוניות ממתינות בכניסה הדרומית לתעלה בים האדום וכן 'באגם המר' במרכז התעלה. בתמונה התחתונה אוניות ממתינות בכניסה הצפונית לתעלה בים התיכון.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל טוענת כי המיכלית 'אמרלד' אשמה בזיהום הזפת החמור שפקד את חופי ישראל במחצית פברואר 2021. להלן מסלול המיכלית שיצאה מהמפרץ הפרסי, עברה דרך תעלת סואץ, כיבתה את משדריה מול חופי ישראל (קו ירוק מקווקו) והגיעה אל מול חופי סוריה. שם חברה למיכלית קטנה יותר מסוריה בשם 'לוטוס' שפעלה ללא משדרים […]

בנמל חיפה עוגנת בימים אלו ( 29 מאי)  המיכלית NERA נושאת דגל פינלנד, זאת מיכלית גדולה יחסית 176 מטר אורכה ונראה שיש לה מנוע מיוחד שאינו צורך דלק וצוות שאינו צורך מזון ומים שכן ב 5 השנים האחרונות המכלית ביקרה בסך הכל ב 7 נמלים. למי שאינו מכיר את עולם הספנות, אוניה כזו מבקרת בנמל […]

במעבר מעל המדינה מקבלים את הנתונים הבסיסיים: תמ"ג לנפש, עיור, אחוז האוכלוסייה המבוגרת. בלחיצה על המדינה מקבלים את מספר הנפטרים בכל יום ובאופן מצטבר

במחוז הוביי (Hubei) גרים כ 58 מליון נפש, בהנחה שפרסומי המוסדות הסיניים משקפים פחות או יותר את המציאות (לא דווקא בגלל שהם מסתירים משהו אלא בגלל שהם לא מודעים לכל החולים) הרי שניתן לראות מגמות מאד ברורות במהלך המחלה. בתאריך 2.2 הגיע קצב ההדבקה היומי לשיאו עם קרוב ל 4,000 נדבקים חדשים ביום. לאחר מכן […]

עם בוא החורף לדרום אירופה עוזבות ספינות הקרוז והיכטות הפרטיות את הים התיכון ומפליגות מערבה לחציית האוקיינוס האטלנטי לעשות את הקיץ בחצי הכדור הדרומי באזורי הים הקריבי ודרום אמריקה. חלקן יחצה את תעלת פנמה לעבר איי האוקיינוס השקט ואוסטרליה.היכטות הפרטיות (מסומנות במפה בצבעים סגול וורוד) מפליגות עם רוחות המסחר הצפון מזרחיות שפעם הובילו את ספינות […]

מטוס ג'מבו 747 האחרון יוצא מהשירות באל על, לציון האירוע טיסה האחרונה מרומא לישראל, צייר הטיס עם המטוס שרטוט של מטוס ג'מבו באוויר. שרטוט דגם המטוס באוויר (שניתן לראותו באמצעות אתרי אינטרנט העוקבים אחר תנועת מטוסים) ארך כשעתיים נוספות ובמהלכן טס המטוס עוד מעל 1,000 קילומטר. בקיצור, עבור הנוסעים בטיסת הסיום הזו, החוויה הייתה "מעניינת" […]

אתר האינטרנט MarineTraffic  הוא כפי הנראה אתר האינטרנט הנפוץ ביותר למעקב אחר תנועת האוניות העולם, מעל 150,000 כלי שייט בכל שבעת הימים, מדווחים מדי כמה דקות על מיקומם באמצעות מערכת זיהוי אלקטרוני אוטומטית (AIS). האתר מקבל את מליארדי הדיווחים הללו הכוללים בין השאר את מיקום כלי השיט וסוגו (כגון מכליות נפט, אוניית צובר, אונית נוסעים- […]

על פי דיווחים שמרביתם היו לא ברורים ולעיתים מבולבלים, נערכה ביום ראשון 12.5.2019 התקפה על ארבע מיכליות נפט מול נמל פוגירה באיחוד האמירויות. הדיווחים המבולבלים שהופיעו בתקשורת העולמית והמחסור הבולט והתמוה בתמונות מזירת התקיפה המתארות את הפגיעה בכלי השיט מעלות שאלות ואף גרמו למספר 'תיאוריות קונספירציה', אם כי יש לזכור כי למרות החשיבות האסטרטגית של […]

חברת רוד-מארין המתמחה בניתוח גאו-כלכלי של נתונים בתחום הספנות מפרסמת לראשונה את מפות צפיפות התנועה הימית מול חופי ישראל. הטכנולוגיה בה משתמשת רוד-מארין מאפשרת הפקת וניתוח מפות לפי סוגי כלי השיט וכך לראשונה ניתן לראות את דפוס התנועה לאורך זמן של כלי שיט שונים מול חופי ישראל. על פי מפת צפיפות של תנועת מיכליות הנפט מול […]

הרפורמה בנמלים משנת 2005 מקדמת תחרות בין נמלי ישראל ובעיקר תוכננה כדי לקדם תחרות בין נמלי אשדוד וחיפה. אם זאת בשנים הראשונות לרפורמה ניתן היה להגיד כי התחרות בין נמלי חיפה ואשדוד לא הייתה מלאה ונגזרה מהגיאוגרפיה של מדינת ישראל. מטענים המיועדים לאזור המרכז והדרום של המדינה שונעו בדר"כ בנמל אשדוד ומטענים לאזור הצפוני של […]